טיול לבוליביה 2026: כניסה בלי ויזה, המטבע החדש, תקציב ומסלולים

בוליביה בשתי דקות

בוליביה היא המדינה הזולה והגבוהה ביותר במסלול הקלאסי של משתחררים: לה פאס, אגם טיטיקקה, מדבר המלח אויוני (Uyuni) והלגונות הצבעוניות בדרך לצ'ילה. היא יושבת בדיוק באמצע הדרך בין פרו לצפון צ'ילה ולצפון ארגנטינה, ולכן כמעט כל מי שעושה שלושה חודשים ומעלה עובר בה.

שני דברים השתנו מאז שרוב המדריכים בעברית נכתבו. הוויזה בוטלה בדצמבר 2025, והשער של הבוליביאנו שוחרר ביוני 2026. מי שמתכנן לפי מידע ישן יתכונן לוויזה שלא קיימת ויחשב תקציב לפי שער שכבר לא קיים.

כניסה עם דרכון ישראלי

• ויזה: לא נדרשת. צו נשיאותי מספר 5497, מ-1 בדצמבר 2025, הוציא את ישראל מרשימת המדינות שאזרחיהן צריכים ויזה, ושר החוץ הודיע על כך למחרת. לפי AP נכנסים עם דרכון בתוקף לשהייה של עד 90 יום. לא מצאנו עד היום (10/10/26) דיווח על ביטול ההקלה.
• משך השהייה: נקבע בגבול. בדקו את החותמת בדרכון כבר בדלפק.
• קדחת צהובה: לפי עמוד המטיילים של ה-CDC, בוליביה דורשת תעודת חיסון לקדחת צהובה מכל מי שנכנס מגיל שנה. בפועל לא תמיד בודקים, אבל מי שמגיע מפרו או מברזיל, או נוחת בסנטה קרוס, עלול להישאל. מגיעים עם הפנקס הצהוב, ומתחסנים לפחות 10 ימים לפני הכניסה.
• שגרירות: אין שגרירות ישראלית בלה פאס. אחרי חידוש היחסים, ישראל מינתה את השגריר בפרו לשגריר לא-תושב בבוליביה, כך שבמקרה חירום הכתובת היא השגרירות בלימה.

מתי לנסוע

החודש הקר ביותר באלטיפלנו הוא בערך יוני–יולי, ובלילות באויוני יורד הרבה מתחת לאפס. פירוט לפי חודש ואזור יש במדריך העונות.

כמה זמן ואיזה מסלול

שבועיים: הקלאסי

1. פונו → קופקבנה (Copacabana) ואי השמש, על אגם טיטיקקה, למי שמגיע מפרו. יומיים.
2. לה פאס (La Paz): שלושה–ארבעה ימים, כולל התאקלמות. הרכבל העירוני, השווקים, ואפשרות לרכיבה ב"כביש המוות".
3. אויוני: טיסה או לילה באוטובוס, ואז טיול ג'יפים של שלושה ימים דרך המלח והלגונות.
4. יציאה: חזרה ללה פאס, או סיום הטיול בסן פדרו דה אטקמה בצ'ילה.

חודש: עם סוקרה, פוטוסי והרים

מוסיפים לשבועיים את סוקרה (Sucre), עיר לבנה ונמוכה יותר שנוח לנוח בה, ואת פוטוסי (Potosí) והמכרות שלה. מי שרוצה הרים בוחר טרק בקורדיירה ריאל או טיפוס מודרך על ואיינה פוטוסי (Huayna Potosí), רק אחרי התאקלמות מלאה. מי שרוצה ג'ונגל טס מלה פאס לרורנבקה (Rurrenabaque), שער הכניסה לאגן האמזונס.

בתוך מסלול גדול יותר, בוליביה נכנסת בדרך כלל בין פרו לצפון צ'ילה או לצפון ארגנטינה. שלדי מסלול לכל היבשת יש בעמוד דרום אמריקה.

כמה זה עולה

הנתונים מבוססים על מדריכי תקציב מקיץ 2026, ומחושבים לפי שער של 3.055 ₪ לדולר (בנק ישראל, 09/10/26). הם לא כוללים את טיול אויוני ונסיעות ארוכות.

הוצאות גדולות שכדאי לתכנן בנפרד:

• טיול שלושה ימים באויוני: בערך 150–250 דולר לאדם בטיולים הבסיסיים והבינוניים (מחירי אמצע 2026), ועוד דמי כניסה במזומן: 150 בוליביאנו לשמורת אדוארדו אבארואה (Eduardo Avaroa), 30 לאי אינקהואסי ועוד כמה קטנים.
• אוטובוס לה פאס–אויוני: בערך 15–45 דולר לפי החברה ורמת האוטובוס. טיסה חוסכת לילה בדרך.
• ארוחת צהריים מקומית (אלמוארסו): הזולה ביותר במדינה, כמה דולרים בלבד.

מחירים בבוליביה משתנים מהר מאז שינוי השער. התייחסו לטבלה כאל טווח, ובדקו מחירים עדכניים בקבוצה לפני שסוגרים טיול.

כסף: מה השתנה ב-2026

עד יוני 2026, השער הרשמי היה קבוע על כ-6.96 בוליביאנו לדולר כבר מ-2011, ולצדו פרח שוק שחור עם שער גבוה בהרבה. ב-26 ביוני 2026 הבנק המרכזי של בוליביה עבר למשטר שער גמיש: השער הרשמי נקבע כל יום לפי עסקאות הבנקים. התוצאה, לפי הנתונים הרשמיים שפורסמו: 9.73 בוליביאנו לדולר בסוף יוני, וכ-12.1 בסוף יולי. הפער בין השער הרשמי לשער ברחוב כמעט נסגר.

מה זה אומר בפועל:

• מזומן הוא המלך. שווקים, הוסטלים קטנים, דמי כניסה לפארקים, שירותים בדרך ויתרת התשלום לרוב הטיולים הם במזומן בלבד.
• כספומטים: גובים עמלה לכל משיכה, יש תקרה נמוכה לכל משיכה, ובאויוני יש מעט מכשירים שלפעמים מתרוקנים. מושכים בלה פאס לפני שיוצאים לאזורים מרוחקים.
• כרטיס אשראי: עובד בעיקר במלונות ובמסעדות גדולות בערים, לפעמים בתוספת. אם המסוף מציע לחייב בשקלים או בדולרים, מסרבים ומשלמים בבוליביאנו.
• דולרים: הביאו כמה מאות דולרים בשטרות חדשים ונקיים כגיבוי, והשוו שערים בכמה בתי חלפנות לפני שמחליפים.
• השער זז: בדקו את השער העדכני באתר הבנק המרכזי של בוליביה או באפליקציה לפני תשלום גדול.

סים ותחבורה

• סים: שלוש החברות הן Entel, Tigo ו-Viva. לפי מדריכי 2026, ל-Entel (החברה הממשלתית) יש את הכיסוי הרחב ביותר באלטיפלנו ובאזור אויוני, ו-Tigo מהירה יותר בערים הגדולות. יש מטיילים שמחזיקים את שתיהן. במלח ובלגונות הקליטה חלשה או אפסית, ולכן מורידים מפות אופליין ומשאירים מסלול אצל מישהו.
• אוטובוסים: הדרך הנפוצה לנוע בין הערים, הרבה פעמים בלילה. לה פאס–אויוני היא נסיעת לילה ארוכה, וטיסה חוסכת את רוב הזמן.
• טיסות פנים: חוסכות ימים שלמים בקטעים ארוכים, למשל לה פאס–אויוני או לה פאס–רורנבקה.
• חסימות: לפני נסיעה ארוכה ביבשה שואלים בהוסטל אם יש חסימות בדרך (פירוט בפרק הבטיחות).

גובה ובריאות

לה פאס יושבת בגובה של כ-3,600 מטר, ושדה התעופה באל אלטו (El Alto) גבוה עוד יותר. אויוני, פוטוסי ואגם טיטיקקה גם הם מעל 3,500 מטר, ובטיול הג'יפים לגונות עוברים 4,000 מטר. מי שנוחת ישר בלה פאס מגיע לגובה הזה ביום אחד, וזה בדיוק המצב שה-CDC ממליץ להימנע ממנו.

חיסונים ומלריה: לפי ה-CDC, חיסון לקדחת צהובה מומלץ למי שנוסע לאזורים מזרחית לאנדים מתחת ל-2,300 מטר, כמו רורנבקה וסנטה קרוס. מלריה קיימת באזורים שמתחת ל-2,500 מטר, אבל לא בלה פאס. מה מתאים לכם קובעים במרפאת מטיילים, והמלצות משרד הבריאות מקושרות במרכז התכנון.

בטיחות ואזהרות

• חסימות כבישים: מאי–יוני 2026 היו חודשים של חסימות בכל רחבי המדינה, בעיקר באזור לה פאס, סביב משבר כלכלי ומחירי דלק. ב-19 ביוני נחתם הסכם עם איגוד העובדים, ב-20 ביוני הוכרז מצב חירום ל-90 יום, ועד 23 ביוני דווח שכל החסימות פונו. לא מצאנו דיווח על חסימות רחבות מאז, אבל חסימות הן חלק מהחיים הפוליטיים בבוליביה. לפני נסיעה ארוכה ביבשה שואלים בהוסטל ובקבוצה מה המצב.
• אזהרות מסע: לפני חידוש היחסים, משרד החוץ הזהיר ישראלים מנסיעה לבוליביה. המצב השתנה מאז, אבל אזהרות מתעדכנות. בדקו באתר המטה לביטחון לאומי לפני הכניסה.
• אין שגרירות במדינה: שמרו את פרטי השגרירות בלימה ואת המוקד הקונסולרי של משרד החוץ בטלפון.
• גניבות ותחבורה: כמו בכל היבשת, שמרו על הטלפון בשוק ובטרמינלים, ובחרו חברות אוטובוס מוכרות ללילות. בטיול ג'יפים באויוני כדאי לברר מה מצב הרכב ושיש לנהג ציוד חירום.

יהדות, חב"ד ואוכל כשר

פעילות חב"ד בבוליביה השתנתה לאורך השנים, ולא מצאנו מקור עדכני ל-2026 שמאשר כתובת, שעות או ארוחות שבת קבועות. לפני שמתכננים שבת או חג בבוליביה, בדקו באתר chabad.org או שאלו בקבוצה. אוכל כשר ארוז כמעט לא זמין, ולכן מי שמקפיד מצטייד בפרו או בצ'ילה.

ביטוח: על מה לחשוב לפני בוליביה

בוליביה מרכזת כמה מצבים שבהם כדאי לבדוק את הפוליסה מראש:

• גובה: בפוליסות רבות יש הגבלת גובה לטרקים או לטיפוס, ותנאים מיוחדים לטיפוס על פסגות כמו ואיינה פוטוסי.
• ספורט אתגרי: רכיבת אופניים ב"כביש המוות" נחשבת בפוליסות רבות לספורט אתגרי, שמכוסה רק בהרחבה.
• מקומות מרוחקים: במלח, בלגונות ובג'ונגל, הדרך לבית החולים ארוכה. כדאי לבדוק מה כתוב בפוליסה על חילוץ ופינוי.

שאלות ששווה לשאול את הסוכן ורשימת בדיקה לפוליסה יש בביטוח לטיול ארוך.

איך ממשיכים מכאן

• פרו, השכנה מצפון ושער הכניסה הטבעי לבוליביה: טיול לפרו.
• כל המדינות בהשוואה: טיול לדרום אמריקה.
• מתי להיות איפה: מדריך העונות.